תמיהות של מהו"ת

נתונים מפתיעים לרעה לגבי שיעור ההצלחה הנמוך בהליכי הגישור המופנים ממערכת המשפט, מחייבים חשיבה מחודשת ומציאת הסדרים שונים שיהיה בהם כדי לנסות ולתת מענה לכישלון

אני מעריך מאוד את תפקידה של המערכת המשפטית על שופטיה. אני חושב שלמערכת המשפטית יש תפקיד חשוב מאין כמוהו, בהכוונה והסדרת התנהגות, בהקשרים הכי יומיומיים ופרקטיים, במתן תחושה אמיתית לאזרחים שיש מערכת מקצועית וישרה של שופטים שיעשו כל אשר ביכולתם לקבל החלטות הוגנות, נכונות ומוסריות. תפקידה של מערכת המשפט, כשמה כן הוא, לשפוט, להכריע בסוגיות המובאות אליה על ידי צדדים. במרבית המקרים, כאשר גוף שלטוני מרחיב את גבולות אחריותו למשימות ומטרות נוספים, מעבר להגדרת סמכותו, העניין מגיע בסופו של דבר לבירור ודיון בבג"ץ.

לפני 13 שנים הגשתי בג"ץ נגד שר המשפטים (בג"ץ 2630/09 יניב שוורצמן ואח' נגד משרד המשפטים ואח'). במסגרת הבג"ץ העליתי מספר הסתייגויות הנוגעות לאופן שבו מערכת המשפט מנהלת את הליכי הגישור ואת עבודת המגשרים.

ביום 1.7.2014 נתן כב' השופט יורם דנציגר את ההחלטה בבג"ץ. להלן מספר אמירות, החשובות לעניינו:

"העתירות שבכותרת השיגו הלכה למעשה את תכליתן המעשית – הסדרת מעמד המגשר, הכשרתו והסמכתו ואופן העברת התיקים מהערכאות המוסמכות לידי מגשרים. על אף שהליך התקנת התקנות אורך פרק זמן משמעותי, נדמה כי הוא עלה על דרך המלך ויש לאפשר למשיבים להשלים את המלאכה. נדמה כי המשיבים מבקשים לקיים עבודת מטה סדורה ויסודית בנושא שבנדון ולצורך כך פורסמה טיוטת התקנות להערות הציבור והדברים נבחנים עתה על ידי הגורמים המקצועיים בכובד ראש, וזאת הסיבה לעיכוב שחל בהשלמת התקנת התקנות...

"שלישית, יש להמתין ליישום התקנות בפועל במשך פרק זמן מסוים על מנת שניתן יהיה לגבש מסקנה מבוססת בנוגע לשאלה האם אכן יש חוסר בהסדרה בנושאים הרלבנטיים...

"לא נעלמה מעינינו טענת היעדר הסמכות שבפי העותרים באשר למקור ההסמכה להתקנת התקנות. ברם, סבורים אנו כי גם סוגיה זו ראוי שתידון במאוחד עם כלל הנושאים הנוגעים להסדרת העברת תיקים לגישור על ידי הערכאות המוסמכות לגישור. על אף שמדובר בטענת אי חוקיות, איננו סבורים כי אי הכרעה בטענה בשלב זה תגרום לנזק בלתי הפיך שמצדיק התערבותו המיידית של בית משפט זה בטרם השלימו הגורמים המקצועיים מלאכתם. זאת ועוד, כידוע 'הסדר ראשוני' שצריך להיקבע בחקיקה ראשית הוא הסדר הנוגע ל'הכרעות גורליות, עקרוניות ומהותיות לחיי הפרט' [בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נבו (5) 481, 515 (1998)]. מבלי לטעת מסמרות בדבר ומכיוון שפסק דין זה אינו מכריע בטענות הצדדים גופן, אעיר בבחינת למעלה מן הצורך כי תוהה אני אם הנושאים העומדים על הפרק עולים כדי 'הסדר ראשוני' באופן שהמושג הוגדר בפסיקתו של בית משפט זה, זאת מבלי להקל ראש במשמעויות הנגזרות מהעברת הליך המתנהל לפני ערכאה מוסמכת לידיו של מגשר ועל הפגיעות הנגזרות האפשריות בזכויותיהם של בעלי הדין כתוצאה מכך...

למרבה הצער, לא התקיימו עד היום מחקרים איכותניים לבדוק את תוצרי הליכי הגישור, לרבות הסכמי הגישור, בדבר שביעות רצון הצדדים בטווח הארוך. כלומר, האם צדדים שלקחו חלק בהליכי גישור יחזרו וישתמשו בהליך זה בסכסוך הבא שלהם בטרם פנייה לערכאות משפטיות

"6. בשל כל הנימוקים שלעיל באנו לכלל מסקנה כי העתירות במתכונתן הנוכחית מיצו את עצמן ויש למחקן. ודוק, ככל שלא תושלם מלאכת התקנת התקנות על ידי המשיבים עד תום שנה אזרחית זו, תהיה פתוחה דלתו של בית משפט זה לפני העותרים. אנו סבורים כי טוב יעשו המשיבים אם בתקופה זו יבואו בדין ודברים עם העותרים לצורך ליבון יתר המחלוקות על מנת שכלל השיקולים הצריכים לעניין יעמדו לנגד עיניה של מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בטרם תונח הטיוטה הסופית על שולחנה של שרת המשפטים".

הנה חלפו להן 13 שנים ממועד הגשת הבג"ץ וכמעט שמונה שנים ממועד קבלת ההחלטה, ונראה על פניו כי משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט אכן לקחו לתשומת ליבם את האמור בהחלטת כב' השופט דנציגר ועשו ניסיון להסדיר את אופן העברת התובענות לבירור בהליך גישור שלא במסגרת מערכת המשפט, במעין שעטנז, בו הצדדים מצד אחד מחויבים להגיע לפגישת מהו"ת (פגישת מידע היכרות ותיאום בהתאם לתקנה 37 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018), ומהצד השני, במידה והצדדים רוצים בכך, הם "יוצאים" מהמערכת המשפטית להליך גישור פרטי אצל מגשרים המופיעים ברשימת מגשרים מטעם מערכת המשפט (תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע"ח-2017).

האם ניסיון ההסדרה דנן הוא חוקי? האם אפשרי, ראוי ונכון להפנות תביעות שמוגשות לבתי המשפט למערכת החיצונית למערכת המשפט? האם יש מקום להסדיר דה פקטו את מקצוע המגשר בתקנות ולא בחקיקה ראשית? כל השאלות הללו ראויות למאמר בפני עצמן. אני רוצה במאמר זה, להתמקד בהמלצת בג"ץ, לפיה "יש להמתין ליישום התקנות בפועל במשך פרק זמן מסוים על מנת שניתן יהיה לגבש מסקנה מבוססת בנוגע לשאלה האם אכן יש חוסר בהסדרה בנושאים הרלבנטיים".

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השישי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באפריל 2022.

____________

עו"ד ומגשר יניב שוורצמן