קודם כל גישור

הצלחת גישורי המהו"ת משמעותה שהגיעה העת לעבור לשלב הבא - גישור כברירת מחדל ראשונה וישירה בהליכים משפטיים ליישוב סכסוכים. כך צריך לעשות זאת

17 שנים חלפו מוועדת רובינשטיין. השיח הגישורי הופנם, וכעת יש לפעול ליישום מלוא הפוטנציאל של התוכנית בשטח, להסיר חסמים ולהגביר את הגיוס של גורמים מוסדיים כמו חברות הביטוח. הגיעה העת להפעיל גם את רשימת המגשרים ולהפנות למגשרים מתאימים גישורים מחוזיים.

בנוסף, לאור שינוי העיתים, בשלה העת להפנות את הצדדים ישירות לגישור, כי המטרה החברתית של ישיבת המהו"ת הושגה. רק במקרים חריגים יש לאפשר לצדדים לבקש קיום ישיבת מהו"ת.

ללמוד ממערכת המשפט האמריקאית

הגישור, שהחל בארצות הברית (1), אומץ כחלק ממערכת המשפט האמריקאית (2) כגישור חובה. שם, עוזר משפטי בוחן את בשלות התיק לגישור וכאשר התיק בשל מעבירים אותו למגשר פרטי מחוץ לכותלי בית משפט בשכר. כמעט כל התיקים מסתיימים בהסכם גישור.

גישור חובה נחל הצלחה בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה ובגרמניה. אף על פי כן, בשנת 2000, כאשר סיימתי את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, עדיין לא ידעתי מהו גישור. באותן שנים מרבית הציבור ועורכי הדין לא הכירו את המושג "מגשר", רבים אף חשבו שמדובר במהנדס שמקצועו בניית גשרים.

בקיץ 2001, נאם כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, על בשורת הגישור (3) והעמיד את הגישור בקדמת הבמה. בשלהי 2003 כתב ברק: (4) "אני סבור שיש לשקול את ההצעה להנהיג חובה לשמוע על גישור (צעד מינימלי) או חובה להתחיל בהליכי גישור". במאמרו "על הגישור" בשנת 2005 כתב: "ימים אלו הם ימי מעבר במהפכת הגישור. אם מהפכת הגישור תצליח, תבוא פריחה חדשה. אם מהפכת הגישור תיכשל, יידחה רעיון הגישור לתקופה ארוכה (5)".

תוכנית המהו"ת התרחבה למגוון תחומי משפט רחב והתפשטה לכל המחוזות בארץ. יש מקום לבחון את היישום בפועל כדי לממש את מלוא הפוטנציאל, למשל בתחום המשפחה. בנוסף, טרם הופעלה רשימת המגשרים בקשר לגישורים מחוזיים בתעריף פרטי

ברוב רובם של הסכסוכים המובאים כיום בפני בית המשפט, ההכרעות צריכות להיעשות במסגרות לבר-שיפוטיות (6): "פתרון מוסכם עדיף על פתרון כפוי. הוא פותר את בעיותיה של החברה נכון יותר (7)".

באותה עת, הגישור בין כותלי בית המשפט במסגרת המחלקה לניתוב תיקים בתל-אביב שגשג, ואילו ההפניה למרכזי גישור ומגשרים פרטיים לא צלחה. "מהעדויות שעלו בוועדות עלו שתי בעיות מרכזיות, הקשורות להטמעת הגישור בבתי משפט בארץ כמנגנון נפוץ ומקובל ליישוב סכסוכים, לצד התדיינות משפטית. האחד, היעדר היענות מספקת של בעלי הדין לפנות לגישור. השנייה, אי שביעות רצון של בעלי הדין ועורכי הדין מרמתם המקצועית של המגשרים (8)".

כדי להתמודד עם בעיות אלה, הגתה ועדת רובינשטיין (9) תוכנית ניסיונית, פורצת דרך לזמנה - מהו"ת" - (מידע על החלופות, היכרות עם התיק ותיאום). המחייבת התייצבות בעלי הדין בישיבה במשרדים הפרטיים, שבה יבחנו יחד עם המגשר את מידת התאמתו לגישור (10)".

הגישורים הפרטיים וגישורי המהו"ת שינו את השיח הציבורי. הגישור חדר לתודעת עורכי הדין והציבור, והפך לחלק בלתי נפרד מהדרך בה אנו פותרים סכסוכים. בנוסף, נוצרה תועלת משנית: אלו יחדיו הפחיתו משמעותית את העומס על מערכת בתי המשפט, וכמות התיקים שמתנהלים במלואם עד פסק דין פחתה באופן משמעותי. תוכנית המהו"ת השיגה את מרבית יעדיה. הגיעה העת לערוך חשיבה כיצד למנף את השינוי לשיפור התהליך ולהגברת השימוש בכלי החשוב - גישור.

-----

(1) יצחק זמיר, "גישור בעניינים ציבוריים" משפט וממשל, ז' 2004, עמ' 119 הערה

(2) בוררות - גישור, ישראל שמעוני עו"ד מומחה לבוררות ששימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בשנים 2003-2007. משלחת של שופטים ישראלים ביקרה בארצות הברית בשנת 2000 וגילתה שברוב המדינות שם מופעל הליך גישור חובה ומדובר בסיפור הצלחה בתיקי עבודה משפחה, ולאחר שהצליח הורחב ב־98' לתיקים אזרחיים. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, התבטא לא אחת בזכות הרעיון של גישור חובה, כחלק מהניסיון להקטין את העומס על המערכת. שרי המשפטים לשעבר מאיר שטרית וטומי לפיד ז"ל תמכו אף הם ברעיון. ועדת רובינשטיין סקרה את הסיבות לאי התפתחותו של הגישור בשנים האחרונות. בנוסף, היא בחנה מודלים של תוכניות גישור המתנהלות בעולם, שמתוכם ביקשה ללמוד לצורך הפעלת התוכנית בבתי המשפט בארץ.

(3) דברים בטקס קביעת שם המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי ז"ל (ביום 2.7.01)

(4) לשכת עורכי הדין “נקודת גישור" עו"ד רון דרור ועו"ד רונן סטי ראיינו את נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ב־31.01.2003

(5) “על הגישור", פרופ' אהרן ברק בשערי המשפט ג(1) תשס"ב

(6) "על הגישור", פרופ’ אהרן ברק בשערי המשפט ג(1) תשס"ב

(7) “על הגישור", פרופ’ אהרן ברק בשערי המשפט ג(1) תשס"ב

(8) בוררות - גישור, ישראל שמעוני עו”ד מומחה לבוררות ששימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בשנים 2003-2007

(9) ועדה בראשות השופטת מיכל רובינשטיין, נשיאת באותה עת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, 2006 “ישיבת קדם כחובה, היא מודל ייחודי שלא קיים בעולם. חובה להתייצב, לשמוע על ההליך. אנחנו מביאים את הצדדים לשוקת. ירצו - ישתו"

(10) בוררות - גישור, ישראל שמעוני לעיל, “מהעדויות שעלו בוועדות עלו שתי בעיות מרכזיות, הקשורות להטמעת הגישור בבתי משפט בארץ, כמנגנון נפוץ ומקובל ליישוב סכסוכים, לצד התדיינות משפטית. האחד, היעדר היענות מספקת של בעלי הדין לפנות לגישור. השנייה, אי שביעות רצון של בעלי הדין ועורכי הדין מרמתם המקצועית של המגשרים.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השביעי של כתב העת "עיין ערך: גישור", שראה אור באוגוסט 2022.

_______________

אדוה פרי-פז כהן, דורגה בשלוש השנים האחרונות לפי מדד DUN'S 100 כאחת מהמגשרים המובילים בישראל. בעלת ניסיון רב שנים בגישורים (17 שנים). ב־8 השנים האחרונות מגשרת בשלמה כהן ושות', עוסקת בגישורים מורכבים בהיקף כספי של עשרות ומאות מיליונים, במגוון תחומים רחב: אזרחי מסחרי, חברות, נדל"ן, תביעות ייצוגיות, קניין רוחני, היי-טק, שוק ההון, עבודה, משפחה, ביטוח נזיקין, בנקאות ועוד. נכללת במגשרי מהו"ת, מהו"ת משפחה, עבודה. פועלת לקידום הגישור כיו"ר ועדה משותפת "המדינה כצד לגישור" בלשכת עורכי הדין. עבורה גישור הוא דרך חיים, יעוד ושליחות.